פס"ד בעניין הריבית שיש לחשב בפסיקת בית הדין לעבודה

תיק ההוצאה לפועל נפתח ביום 06.05.13 לביצוע פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה תל-אביב תע"א 3057-09 מיום 11.03.13. פסק הדין ניתן כנגד החייבת ונתבעת 3.

פסק הדין קבע, בסופו של יום -

"26. סוף דבר

הנתבעת 1 תשלם לתובע את הסכומים כדלקמן:

א. פדיון ימי חופשה בסך של 1584 ש"ח.

ב. פיצוי בגין היעדר הפרשות לפנסיה בסך של 4255 ש"ח

ג. פיצוי בגין הלנת שכר עבודה בסך של 12000 ש"ח.

ד. פיצויי הלנת פיטורין בסך של 1300 ש"ח.

הנתבעת 3 תשלם לתובע את הסכומים כדלקמן:

א. דמי הבראה בסך של 678 ש"ח.

ב. פיצוי בגין היעדר הפרשות לפנסיה בסך של 981 ש"ח.

ג. פיצויי הלנת פיצויי פיטורין בסך של 200 ש"ח."

כמו כן נקבע כי הזוכה ישא בתשלום הוצאות משפט בסכום של 5,000 ש"ח.

החייבת הגישה בקשה בטענת פרעתי, בגדרה טענה, כי תיק ההוצל"פ נפתח בחוסר תום לב, היות ובמועד קבלת פסק הדין לידיה (14.03.13 לערך), היא זו אשר פנתה לב"כ הזוכה, על מנת לבצע תשלום החוב והודיע לו על הצורך באישור לניכוי מס במקור מאת מס הכנסה, על מנת שישולם לידי הזוכה הסכום המקסימאלי הניתן, תחת הפחתת 48% מס כפי הנדרש בהעדר אישור שכזה.

לטענתה פנתה לב"כ הזוכה והאחרון הודה לה ושלח האישור על ניכוי המס ביום 10.04.13 הקובע ניכוי של 14%.

על כך אין מחלוקת בין הצדדים.

ב"כ החייבת מייצג אף את נתבעת 3 בפסק הדין, אשר חוייבה גם כן בתשלום לזוכה, ובהתאם הודיע לב"כ הזוכה, כי הומצא לידיו אך ניכוי באשר לחייבת כאן, כאשר יש להביא אישור דומה בעניינה של הנתבעת 3.

באשר להתרחשות מרגע זה ואילך קיימת מחלוקת בין באי כוח הצדדים - טענותיהם היו באשר לאירועים אשר הם, לכאורה, נטלו בהם חלק. באי כוח הצדדים לא הגישו תצהיר על כך וסרבו להיחקר על תצהיריהם ולכן אין מקום ליתן משקל לטענותיהם בעניין זה.

ב"כ החייבת הוסיף כי מיום 10.04.13 ועד ליום פתיחת התיק, חלף פחות מחודש ימים. ובמסגרת תקופה זו ידע ב"כ הזוכה כי בכוונת החייבת לשאת בתשלום וככל והתמהמה, יכול היה ב"כ הזוכה לפנות לב"כ החייבת לברור הנושא וזאת טרם נקיטת ההליך.